כריית יהלומים נחשב בעבר הלא רחוק לתהליך מורכב ומסובך. יחד עם זאת, כיום התהליך עצמו הוא פשוט יותר הודות למכונות וציוד חדיש ומתקדם, אשר בעזרתו ניתן לכרות יהלומים .יחד עם זאת, כריית יהלומים עדיין אינה פשוטה (ברוב המקרים) ויש להשקיע משאבים כלכליים לא מעטים על מנת להצליח בה.
השלב הראשון הוא כמובן גילוי יהלומים. אחד התנאים המקדימים למציאת יהלומים הוא המצאות סלע הקימברליט. סלע שכזה יעיד על פוטנציאל למציאת יהלומים, שכן הוא מעיד על כך שבאזור הייתה פעילות גיאולגית שבעקבותיה הגיע סלע הקימברליט מעומק של 250 ק"מ (מקום היווצרות יהלומים בטבע) אל פני השטח. סלע קימברליט אינו מבטיח מציאת יהלומים, אך הוא תנאי כמעט הכרחי להימצאותם. קימברליט הוא הסלע שסוחף איתו את היהלומים, כלומר הוא הסלע הנושא. יחד עם זאת, הוא לא תמיד סוחף עמו יהלומים, אלא מינרלים אחרים או אבני חן.
לאחר בדיקה גיאולוגית מקיפה, בה נקבע כי יש קימברליט באזור בו מחפשים, עוברים לשלב מציאת הארובה, דרכה הגיע הקימברליט אל פני השטח, ולאחר מכן קובעים הגיאולגים את האזורים בהם עדיף לכרות ולחפש יהלומים.
כריית יהלומים בעולם נעשית במספר מוקדים, אשר החשוב שבהם הוא אפריקה. אפריקה נחשבת ליבשת בה מספר היהלומים הוא הגבוה ביותר בעולם, במיוחד באזור המרכז והדרום. כמו כן, ישנם מכרות יהלומים ברוסיה באזור סיביר, וביבשת אמריקה ישנם מכרות בקנדה. באוסטרליה ישנם שלושה מכרות, כאשר אחד מהם (ארגייל) נחשב למפיק היהלומים העיקרי בעוד השניים האחרים זניחים בהשוואה אליו. יהלומים התגלו באוסטרליה לראשונה בשנת 1979 וייחודם הוא הימצאותם באזורים ללא קימברליט, אלא באזורים שבהם מצוי הלמפוריט. היתכנות יהלומים בסלע הלמפוריט הנה אפשרית בהחלט, אך עד למציאת יהלומים באוסטרליה רוב היהלומים שנתגלו בעולם היו בסביבת הקימברליט. בברזיל ישנם מספר מכרות פעילים בהן נערכה כרייה סדירה של יהלומים. ליהלומים המגיעים מברזיל יצא לרוב שם של יהלומים צבעוניים, כיוון שאחוז כמות היהלומים שאינם לבנים נחשבת לגבוהה יחסית. באסיה, שם החלה כריית היהלומים בהודו, הנחשבת לכורה העתיקה בעולם. כמו כן, ידוע על מכרות בסין, אך קשה להשיג נתונים רשמיים אודות טיב וכמות.
בישראל, נמצאה לאחרונה ארובת קימברליט באזור הכרמל וחברת שפע ימים מבצעת כרייה באזור. נכון לרגע זה, לא נמצאו יהלומים בקנה מידה מסחרי. לפי הפרסומים היהלומים שנמצאו הינם קטנים מגודל של 0.01 קראט וקרויים בשפה המקצועית יהלומי מיקרו. יחד עם זאת הפוטנציאל עדיין קיים למציאת יהלומים גדולים יותר.
כריית יהלומים נעשית במספר שיטות; השיטה העתיקה והוותיקה היא שיטת "הבור הפתוח". חופרים בור מסביב לארובת הקימברליט, כך שמתקבל בור קונוסי בצורת מכתש גדול .כאשר מגיעים למיצוי הבור, ניתן לעבור לכרייה תת קרקעית, מתחת לפני השטח בדומה לכריית פחם. על מנת לכרות בשיטה זו, המצריכה משאבים כלכליים רבים, יש להוכיח את כדאיותה במבדק. שיטת כרייה נוספת, היא כרייה לאורך חופים עתיקים, או לאורך מסלול נחל עתיק. כיוון ששבעת ההתפרצות, זרמים של נחלים ונהרות סחפו את היהלומים לאורך מסלול הנחל, ולעיתים אף סחפו אותם לים הפתוח,שמה שקעו היהלומים מתחת לסחופת. כמו כן, קיימת כרייה תת ימית בה ספינה שואבת את קרקעית הים ולאחר מכן מכונות מסננות ומפרידות את היהלומים.
קרא בהרחבה אודות סוגי כריית יהלומים ישנן מספר 
